התפתחותן המהירה של מערכות בינה מלאכותית בתחום הבריאות הנפשית והרפלקציה העצמית מציבה אתגר מהותי: כיצד ניתן לסייע לאדם להפחית עומס קוגניטיבי מבלי לפגוע בתחושת השליטה, הבחירה והאחריות האישית שלו. מערכות דיגיטליות מסוגלות כיום לזכור מידע, לארגן אותו, לזהות דפוסים ולהציע פרשנויות. עם זאת, ככל שהמערכת מקבלת על עצמה תפקיד פרשני ודירקטיבי יותר, כך עולה הסיכון שהמשתמש יעביר אליה לא רק חלק מעומס הזיכרון, אלא גם חלק מתהליך קבלת ההחלטות שלו. במצבים של מתח, חרדה או עומס רגשי, היכולת להחזי

חשיבה מרחבית לעומת חשיבה לינארית חשיבה חזותית היא תהליך של שימוש ביחסים מרחביים, תמונות, סמלים, דיאגרמות ומבנה חזותי כדי להבין מידע שעשוי להיות קשה להכיל במילים בלבד. במקום לעבד כל מחשבה כמשפט ליניארי, חשיבה חזותית מציבה מידע במרחב: מטרה יכולה להיות קרובה או רחוקה. פחד יכול להיראות גדול יותר מדאגה אחרת. שני תחומי חיים יכולים להיות מחוברים. קונפליקט יכול להפוך לגלוי כשני כיוונים מתחרים. אין זה אומר שהייצוג החזותי הוא תמונה אובייקטיבית של התודעה. זוהי דרך להחצין את האופן שבו אד

האם אנחנו באמת צריכים אחת? כל מחשב זקוק למערכת הפעלה כדי לארגן מידע, לנהל זיכרון ולהפעיל יישומים. אבל מה עוזר לארגן את המוחות שלנו? אולי כבר יש לנו מערכת הפעלה קוגניטיבית - שילוב ייחודי של זיכרונות, אמונות, רגשות, הרגלים וחוויות שמעצב את האופן שבו אנו חושבים ומקבלים החלטות. פסיכולוגים חקרו חלקים שונים של רעיון זה במשך עשרות שנים. דניאל כהנמן תיאר חשיבה מהירה ואיטית. אלברט בנדורה הראה כיצד מסוגלות עצמית משפיעה על התנהגותנו. קרול דואק הדגימה את כוחה של חשיבה צמיחתית. סטיבן סי.